כל החלטה שהמנגנון מקבל: מה היא עושה, ולמה נבחרה. גם המגבלות כתובות כאן, ליד הכללים, כי ההחלטה מה לשלוח ל-AI נשארת שלכם.
01שלוש דרכים לדעת מה להחליף
שמות הצדדים ומספרי התיקים נלקחים מפרטי התיק בנט המשפט, ושם הלקוח מכרטיס הלקוח, עוד לפני המסמך הראשון. גלאי מקומי מוצא בכל מסמך שמות לפי ההקשר (״התובעת:״, ״עו״ד״, שם שלפני ת״ז) ואחרי תואר (ד״ר, פרופ׳, עו״ס), מספרי הליכים של הלקוח, מספרי זהות לפי ספרת ביקורת, טלפונים, דוא״ל, כתובות עם רחוב ומספר, חשבונות בנק, כרטיסי אשראי ומספרי רכב. ומה שהגלאי פספס, עורך הדין מוסיף במסך ״פרטים מזהים״ או מתוך המסמך.
למה: כל דרך משלימה את מה שהאחרות מפספסות. הגלאי רץ בשרת של Fellaw בלי AI, כי שליחת הטקסט המקורי למודל כדי למצוא בו שמות הייתה חושפת אותם. כלל זיהוי חדש חל על כל טקסט שמצונזר מרגע שנוסף: קבצים חדשים, וכל הטקסטים של לקוח שהרשימה שלו נערכת, כי עריכה מצנזרת אותם מחדש ברקע. טקסט שנשמר קודם נשאר כפי שהיה עד אז.
02מספר קבוע לכל אדם, ומגדר רק כשהוא ידוע
כל אדם מקבל מספר אחד בכל קבצי הלקוח. כל האנשים נספרים יחד, ולכל סוג פרט אחר מונה משלו: ⟦פלונית1⟧ ו-⟦פלוני2⟧ הם שני אנשים, ⟦מזהה1⟧ מספר זהות ו-⟦תיק1⟧ מספר תיק. מי שהמגדר שלו לא ידוע מופיע כ-⟦אדם1⟧, ואחרי שנקבע מגדר הוא ⟦פלונית1⟧, באותו מספר. מספר שהתפנה אינו עובר לאדם אחר. כל בקשה למודל שפה נושאת הוראה קבועה להעתיק את התגים כפי שהם.
למה: מודל שמזהה את אותו אדם לאורך כל התיק מבין את הסיפור, ותג מגדרי שומר על הדקדוק בעברית. הגלאי קובע מגדר רק לפי תפקיד שכתוב ליד השם, כמו ״התובעת״, ולא לפי השם עצמו.
03כל צורת כתיבה של השם
גם ״ולדנה״ או ״שדנה״ מוחלפים, ואות השימוש נשארת מחוץ לתג: ול⟦פלונית1⟧. שם פרטי או שם משפחה לבד מוחלפים גם הם, חוץ ממילה ששני אנשים חולקים (כמו שם משפחה משותף), ממילה שהיא גם תפקיד או מקום, וממילה יומיומית כמו ״חיים״ או ״תמר״. שם שזוהה אחרי תואר מוחלף בשלמותו. כתיב אחר של אותו אדם, כמו קריאה שגויה של זיהוי הטקסט, מוצע במסך ״פרטים מזהים״ למיזוג, ועורך הדין מאשר.
למה: בעברית שם נדבק לאותיות שימוש ונכתב בחלקים, ובלי זה שמות היו נשארים גלויים. ההחרגות שומרות על מילים רגילות מלהפוך לתגים, ועל שני אנשים מלקבל תג אחד; לכן שם משפחה משותף שמופיע לבד נשאר בטקסט.
04מפת שחזור, בלי לשבור את השורות
לכל מסמך נשמרת מפה מוצפנת של כל החלפה: מה היה כתוב, ואיפה. השחזור מחזיר את הטקסט המקורי תו בתו, אחרי בדיקה שהטקסט המצונזר לא השתנה. כל ירידת שורה נשמרת, גם בתוך פרט שהוחלף, כך שהפניה לעמוד ולשורה מצביעה על אותו מקום.
למה: עורך הדין צריך לקרוא את המקור ולצטט ממנו בדיוק. מסמך שמפת השחזור שלו גדולה מדי לא נשמר כלל, ובשום מקרה לא נשמר גלוי.
05כשל סגור
אם מפתח הלקוח לא נטען, הבקשה לא יוצאת וחוזרת כשגיאה שאפשר לנסות שוב. אם מפתח ההצפנה של הצנזור חסר בשרת, מסמך חדש לא נקלט. קובץ PDF או תמונה לא עוברים בשער לאף ספק, חוץ מזיהוי הטקסט.
למה: עדיף שאלה שלא נענתה מבקשה שיצאה בלי צנזור.
06המתנה לאישור, ואז צנזור מחדש
מהמסמך הראשון של לקוח, האינדוקס, הזיכרון המשפטי והכרטיסים ממתינים עד שתאשרו את הרשימה, או עד שיחלפו 24 שעות. הצנזור, חיפוש מילים בטקסט והצ׳אט לא ממתינים. עם השחרור, כל טקסט שצונזר לפי גרסה קודמת של המפתח מצונזר מחדש, ורק אחר כך נבנה האינדקס.
למה: שם שהוספתם או מגדר שקבעתם צריכים להגיע לכל הקבצים לפני שהם נכנסים לאינדקס ולזיכרון. גם אחרי השחרור, כל תיקון ברשימה, וכל פרט חדש שקובץ מאוחר לימד אותה, מצנזרים מחדש את הקבצים הקודמים ברקע.
07מה שאתם מקלידים
שאלה בצ׳אט, פרטי משימה, וכותרת או הערה במועדים מצונזרים בשרת כשהם מגיעים, לפני שהם נשמרים או נשלחים: כל שם שכבר במפתח הלקוח מוחלף בתג. טקסט שמודבק כמסמך עובר את הצנזור המלא, עם הגלאי.
שימו לב: על שאלה מוקלדת הגלאי לא רץ, ולכן שם שעוד לא במפתח יוצא כפי שהקלדתם. הוסיפו אותו קודם במסך ״פרטים מזהים״, ומאותו רגע הוא מוחלף בכל מקום.
08חיפוש ברשת
בצ׳אט אין חיפוש ברשת בצד הספק. בחיפוש הפסיקה ובשאלות המחקר, כל בקשה שמחפשת ברשת נושאת הנחיה: לחפש שאלה משפטית יבשה, בלי תאריכים מהתיק, בלי סכומים מדויקים ובלי שמות, תגים או מספרי התיקים של הצדדים. שאילתות שהשרת כותב בעצמו מנוקות בקוד מתגים, מתאריכים ומסכומים, ושער היציאה חוסם חיפוש שאין בו ההנחיה.
למה: ספק החיפוש אינו צד להתחייבות של ספק המודל, ולכן רק שאלה כללית אמורה להגיע אליו. את השאילתות שהמודל כותב בתוך הספק השער אינו רואה, ושם ההגנה היא ההנחיה.
09מה נשאר בטקסט, ולמה
תאריכים, סכומים ועובדות התיק נשארים, וכך גם תאריכי לידה. מספר הליך נשאר כשהמסמך מצטט אותו כפסק דין (״ראו״, ״נ׳״, ״פורסם״, נבו); כל מספר הליך אחר נחשב הליך של הלקוח ומוחלף בתג. בתי משפט, ערים ושמות שופטים נשארים, אלא אם אותו שם נמצא במפתח הלקוח. בכותרת פסק דין בתבנית ״54321-02-20 כהן נ׳ מזרחי״ שמות הצדדים מוחלפים ומסומנים ״לבדיקה״, גם כשזה פסק דין מצוטט, ואפשר לבטל זאת במסך.
למה: מועדים, סכומים ועובדות הם מה שהמודל צריך כדי לעזור. לכן הצנזור הוא פסאודונימיזציה: הוא מצמצם את מה שיוצא, אבל מי שמכיר את הפרשה עשוי לזהות אותה מהעובדות, ו-Fellaw שולחת רק לספקים מחויבים.
10מה יוצא או נשמר בלי צנזור
עמודים סרוקים נשלחים לזיהוי הטקסט (OCR) של Google כפי שהם, לפני הצנזור. תוצרי הביניים של זיהוי הטקסט והפריסה (המילים שזוהו בעמוד, הטקסט המעוצב) נשמרים במאגר בלי צנזור, אבל מוצפנים במפתח ההצפנה של הצנזור. מסמכים שנשמרו לפני שהצנזור הופעל נשארים במאגר כפי שהיו עד שמצנזרים אותם מהמסך ״פרטים מזהים״, ועד אז השער מחליף בהם בשליחה ל-AI רק את השמות שבמפתח. לקוח שעורך הדין בחר לא לצנזר נשלח כפי שהוא. בקשה שאינה משויכת ללקוח יוצאת כפי שהיא, כי אין מפתח לצנזר לפיו.
שימו לב: זיהוי טקסט צריך את התמונה עצמה, וההגנה שם היא תנאי הספק: לפי התנאים, Google אינה שומרת את התמונה בבקשה רגילה ואינה מאמנת עליה. ועל חומר של לקוח כדאי לעבוד מתוך הלקוח במערכת.
11איפה השמות חוזרים
על המסך, רק בדפדפן של עורך הדין בעל החשבון, או של מנהל מערכת של Fellaw שפועל בחשבון. המפתח נשלח לדפדפן בלי מטמון, נשמר בזיכרון בלבד ונזרק בכל החלפת משתמש, לקוח או חשבון. העתקה, PDF, Word, קובצי טקסט ויומן יוצאים עם השמות; קובץ Word נבנה בשרת לבקשתכם, והשמות משוחזרים בו לפי המפתח. חבר משרד שאינו בעל החשבון רואה תגים.
למה: את השמות צריך מי שקורא את התיק, לא המודל. לכן הם מוחזרים רק בסוף הדרך, על המסך ובקובץ שעורך הדין מוריד.
12בדיקות שעומדות מאחורי הכללים
בדיקה אוטומטית מעבירה ערכים לדוגמה, כמו שמות, מספרי זהות וטלפונים, דרך כל הפונקציות בשרת ששולחות לספקי AI, ונכשלת אם אחד מהם יוצא גלוי או אם נוספה פונקציית שליחה שהיא לא מגיעה אליה. סריקת קוד נכשלת אם קריאה לספק עוקפת את השער. בדיקת ממשק עוברת על 16 מסכים ומוודאת שעורך הדין רואה שמות, ושבמתג ״כפי שה-AI רואה״ הוא רואה תגים.
למה: כלל שאין לו בדיקה נשבר בשקט בשינוי הבא. זיהוי הטקסט (OCR) נמצא מחוץ לבדיקה, כי הוא מקבל את התמונה בכוונה.